התנגדות רדוקטיבית גבוהה של סוללות ליתיום פולימר

סוללות ליתיום פולימר זכו לפופולריות רבה במכשירים אלקטרוניים שונים עקב הצפיפות האנרגטית הגבוהה, הגמישות והמשקל הקל שלהן. אחת התכונות המרשימות בסוללות אלו היא ההתנגדות החיזורית הגבוהה שלהן, אשר חשובה להבטיח ביצועים יציבים וארוכי טווח.

ההתנגדות החיזורית הגבוהה של סוללות ליתיום פולימר נובעת בעיקר מהרכב הכימי הייחודי והמבנה שלהן. האלקטרוליט המשמש בסוללות ליתיום פולימר הוא לעיתים ג'ל-אלקטרוליט פולימרי, הכולל מלח ליתיום המומס במטריצה פולימרית. הרכב האלקטרוליט הזה מספק מספר יתרונות במונחי התנגדות חיזורית. בניגוד לאלקטרוליטים נוזליים מסורתיים, האלקטרוליט הפולימרי-ג'ל имеет מבנה יציב יותר, ולכן מקטין את הסיכון לתגובות כימיות שיכולות להוביל לתהליכי חיזור.

המטריצה הפולימרית באלקטרוליט פועלת כמחסום פיזיקלי, המונעת ממגע ישיר בין האנודה של הליתיום המתכתי לבין האלקטרוליט בדרך שיכולה להפעיל תגובות חיזור לא רצויות. בנוסף, הבחירה בתוספים באלקטרוליט יכולה להגביר את ההתנגדות לחיזור. התוספים נועדו ליצור שכבה יציבה של ממשק מוצק-אלקטרוליט (SEI) על פני האנודה. השכבה הזו משרתת כフィילם הגנה, ומאפשרת באופן סלקטיבי לאיוני ליתיום לעבור דרכה, תוך חסימה של מעבר מיני המגיבים האחרים שעלולים לגרום לירידה בתפקוד הסוללה הנובעת מחיזור.

יתרה מכך, חומרי הקתודה המשמשים בסוללות ליתיום פולימר נבחרו בזהירות כך שיתאימו היטב לאלקטרוליט וישאירו התנגדות גבוהה לרידוקציה. לדוגמה, אוקسيد ליתיום קובלט (LiCoO₂), אוקسيد ליתיום ניקל-מנגן-קובלט (NMC) ופוספט ברזל ליתיום (LiFePO₄) הם חומרי קתודה נפוצים. לחומרים אלו מבנים גבישיים ומ свойונות אלקטרוכימיים הממזגים את תדירות הריאקציות המופחתות במהלך פעולת הסוללה.

ההתנגדות הגבוהה לרידוקציה של סוללות ליתיום פולימר אינה רק משפרת את חיי המחזור שלהן אלא גם מגבהת את ביצועי הבטחה שלהן. מניעת ריאקציות רדוקציה מוגזמות מקטינה משמעותית את הסיכון לריצה תרמלית, קצר חשמלי וסיכונים אחרים הקשורים לדגרדציה הסוללת. עובדה זו הופכת את סוללות הליתיום פולימר למصدر הספק מהימן לטווח רחב של יישומים, ממכשור צרכני ועד רכבים חשמליים.

קראו המלצות:
שימוש במקורות הספקת אנרגיה לאחסון
יצרן תחנת כוח ניידת לשימוש בחוץ
אחסון אנרגיה ביתי בסגנון Schrank
PB-MN1000W
NK01 All-in-one